Monday, November 26, 2007

Between water and drought

Some have heard this before in some form, but with Chanukah coming up, there has been a request to post it on the blog.

from Mishnah Ta'anit 1:4-7 :
הגיע שבעה עשר במרחשוון, ולא ירדו גשמים--התחילו היחידים מתענים. אוכלין ושותין משחשיכה, ומותרין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה.

הגיע ראש חודש כסליו, ולא ירדו גשמים--בית דין גוזרין שלוש תענייות על הציבור. אוכלין ושותין משחשיכה, ומותרין במלאכה וברחיצה בסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה.

עברו אלו, ולא נענו--בית דין גוזרין שלוש תענייות אחרות על הציבור. אוכלין ושותין מבעוד יום, ואסורין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה, ונועלים את המרחצאות. עברו אלו, ולא נענו--בית דין גוזרין עוד שבע, שהן שלוש עשרה תענייות על הציבור. ומה אלו יתרות על הראשונות--אלא שבאלו מתריעים, ונועלים את החנייות. ובשני, מטים עם חשיכה; ובחמישי, מותרין מפני כבוד השבת.

עברו, ולא נענו--ממעטין במשא ובמתן, בבניין ובנטיעה, באירוסין ובנישואין, ובשאילת שלום בין אדם לחברו, כבני אדם הנזופים מלפני המקום. והיחידים חוזרין ומתענין, עד שייצא ניסן.

If the 17th of Cheshvan arrives and it hasn’t rained, individuals begin to observe three fasts. They can eat and drink after dark [i.e. the fast doesn’t begin until sunrise], and are permitted to work, wash, anoint, wear shoes, and have sex.

If Rosh Chodesh Kislev arrives and it still hasn’t rained, the court decrees three fasts on the community. They can eat and drink after dark, and are permitted to work, wash, anoint, wear shoes, and have sex.

If these fasts pass and aren’t answered, the court decrees three more fasts on the community. They can eat and drink while it is still day [but the fast begins at sundown], and are forbidden to work, wash, anoint, wear shoes, and have sex, and they close the bathhouses.

If these fasts pass and aren’t answered, the court decrees 7 more fasts, for a total of 13 fasts on the community. These are more severe than the previous ones, because on these they sound the shofar and close the stores. …

If these fasts pass and aren’t answered, they reduce buying and selling, building and planting, engagements and marriages, and greetings between people, like people rebuked by the Makom. Individuals return to fasting until Nisan ends.



from Mishnah Sukkah 5:1-4 :
כל מי שלא ראה שמחת בית השאובה, לא ראה שמחה מימיו.

מוצאי יום טוב הראשון של חג, היו יורדין לעזרת הנשים, ומתקנים שם תיקון גדול. ומנורות של זהב היו שם, וארבעה ספלים של זהב היו שם בראשיהם, וארבעה סולמות על כל מנורה ומנורה; וארבעה ילדים מפרחי כהונה, ובידיהם כדי שמן של מאה ועשרים לוג, והם מטילין לתוך כל ספל וספל. מבלאי מכנסי הכוהנים ומהמייניהם היו מפקיעין, ובהם היו מדליקין. לא הייתה חצר בירושלים, שלא הייתה מאירה מאור בית השאובה. חסידים ואנשי מעשה היו מרקדין לפניהם באבוקות, ואומרין לפניהם דברי תושבחות. והלויים בכינורות ובנבלים ובמצלתיים ובכל כלי שיר בלא מספר, על חמש עשרה מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת הנשים, כנגד חמש עשרה שיר המעלות שבתהילים, שעליהם הלויים עומדים ואומרים בשיר. עמדו שני כוהנים בשער העליון היורד מעזרת ישראל לעזרת הנשים, ושתי חצוצרות בידם. קרא הגבר, תקעו והריעו ותקעו; הגיעו למעלה עשירית, תקעו והריעו ותקעו; הגיעו לעזרה, תקעו והריעו ותקעו. היו תוקעין והולכין, עד שמגיעין לשער היוצא למזרח. הגיעו לשער היוצא למזרח--הפכו פניהם למערב ואמרו, אבותינו היו במקום הזה "אחוריהם אל היכל ה', ופניהם קדמה, והמה משתחוויתם קדמה, לשמש" ; ואנו, ליה עינינו. רבי יהודה אומר, שונים אותה לומר, ואנו ליה, וליה עינינו.

One who has not seen the simchat beit hasho’eivah has never seen happiness in her life.

At the conclusion of the first yom tov of the holiday, they went down to the ezrat nashim [courtyard for women and men] … There were gold menorot there, and four gold basins at their tops, and four ladders for each one, and four children of the priesthood with pitchers of 120 log of oil in their hands, which they would pour into each basin.

From the worn-out clothes and belts of the priests, they would make wicks and light [the menorot], and there was no courtyard in Jerusalem that was not lit up by the light of beit hasho’eivah.

The pious ones and the people of deeds would dance before them with flaming torches in their hands, and would say before them words of song and praise. And the Levites with lyres and pipes and cymbals and trumpets and musical instruments without number, on the 15 steps going down from the ezrat Yisrael to the ezrat nashim, corresponding to the 15 Shir Hama’alot psalms, and the Levites would stand on them with musical instruments and sing. Two priests stood at the upper gate, going down from the ezrat Yisrael to the ezrat nashim, with two trumpets in their hands. The rooster crowed, they played teki’ah teru’ah teki’ah. They reached the 10th step, and played teki’ah teru’ah teki’ah. They reached the ezrat nashim, and played teki’ah teru’ah teki’ah. They would continue sounding the shofar, until they reached the gate going out to the east. They reached the gate going out to the east, and turned around to face west, and said: “Our ancestors who were in this place, ‘their backs were to God’s temple and they faced east, and they bowed east to the sun’ (Ezekiel 8:16), but as for us, our eyes are to God (anu l’Yah eineinu).” Rabbi Yehuda said: They would repeat [the word l’Yah, “to God”], and say “We are to God, and our eyes are to God. (anu l’Yah, ul’Yah eineinu).”


These two rituals, the תעניות גשמים (fasts due to lack of rain) and the שמחת בית השואבה are polar opposites. One is responding to the absence of water, while the other is celebrating the presence of water. Some parallels between them:
  • Both begin with select individuals (התחילו היחידים מתענים; ילדים מפרחי כהונה, חסידים ואנשי מעשה) and expand to encompass the entire community.
  • Both begin with darkness, followed with light. The simchat beit hasho'eivah begins at night (מוצאי יום טוב) and continues until morning (קרא הגבר). Mishnah Ta'anit begins with אוכלין ושותין משחשיכה and proceeds to אוכלין ושותין מבעוד יום, an odd choice of language (when it could have said "the fast begins at sunrise" and then "the fast begins at sunset") unless this darkness->light progression is intentional.
  • Both include teki'ah teru'ah teki'ah, performed by the priests (see Ta'anit 2:5).
  • Compare ואומרין לפניהם דברי תושבחות (Sukkah 5:4) and אומר לפניהם דברי כיבושים (Ta'anit 2:1).
  • Both include the Shir Hama'alot Psalms (see Ta'anit 2:3)
  • The climactic conclusion to each physical ritual is a statement about our relationship with God. In one case, we are כבני אדם הנזופים מלפני המקום, rebuked before God and sinking into total despair, and in the other case, אנו ליה, וליה עינינו, our eyes are to God in our happiest moment.
Consequences of seeing these two mishnaic passages as opposites:
  • This gives a stronger rationale to the idea that הזכרת גשמים (mentioning rain in the prayers) is tied to ניסוך המים (the water libation on Sukkot), mentioned on Ta'anit 2b and implicitly endorsed by R. Yehudah ben Beteira, R. Akiva, and possibly R. Yehoshua. Praying for rain (even הזכרה, which is a precursor to שאלה, explicitly asking for rain) is intended to prevent the situation (lack of rain) that would necessitate תעניות גשמים, so it makes sense that it would be tied to the very thing (שמחת בית השואבה, a celebration connected to ניסוך המים) that, as we have seen, is the polar opposite of תעניות גשמים.
  • Chanukah can be classified as part of either narrative. On the one hand, Chanukah (as an 8-day holiday, on which hallel is said for 8 days, etc.) is based on Sukkot (Beit Shammai's position on lighting candles (Shabbat 21b) is modeled after the Sukkot offerings), so it fits right into the שמחת בית השואבה narrative, all the way down to lighting the menorot at dusk. On the other hand, Chanukah is at the end of Kislev, so if you do the math, it occurs precisely at the time of year when the תעניות גשמים would be occurring and intensifying in a year with no rain. This connects to the alternative Chanukah story from Pesikta deRav Kahana, which I blogged about last year. That story presents the two possibilities that we can bring God's presence closer or push it further away. Here too, Chanukah contains within it the possibility that we will be כבני אדם הנזופים מלפני המקום as well as the possibility of ואנו ליה, וליה עינינו .

1 comment:

  1. cf. also mishna sukkah 2:9
    מאימתי מותר לפנות? משתסרח המקפה
    משלו משל למה הדבר דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו
    obviously, if the pitcher is rain from the sky, the "cup" is the cup into which the water libation was poured

    ReplyDelete