Sunday, April 26, 2009


טו וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. טז עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'. --ויקרא כג
The Torah commands (Leviticus 23:15-16) that we count seven weeks, and also that we count 50 days. Thus we count both days and weeks. For example, tonight's count is "18 days, which are 2 weeks and 4 days of the omer".

So why don't we count the 50th day??? It makes sense that we stop counting weeks after the 7 weeks are completed, and so we don't count the 50th day (Shavuot) as "7 weeks and 1 day". But why not just count the number of days without the number of weeks?

This is a real question - I don't know the answer.


  1. According to Rabbi Moshe Taragin ( your question is "a famous question posed by the Rosh."

    Unfortunately I don't know where that Rosh is.

  2. It is interestingly like the idea of the Jubilee year where there are 7 sabbatical years plus 1 year for the Jubilee.

  3. I seem to recal that the Minhat Hinukh has a discussion of this question.

  4. EMT (of Parshanut fame) said the Netsiv addresses this question (presumably in his comments to the verses above). We count 7x7=49 days out loud, and then count the 50th day (i.e., as the stars come out at the start of Shavuot) silently, the way other biblically required countings are done (e.g., counting days of impurity).

  5. Perhaps because it says עד - until, not including. Can we point the verse differently to break into the following two sentences?
    עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ
    חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה


  6. The Rosh that JXG cites (summarized in Be'er Heiteiv SA OH 489:10) is from Pesahim 10:40:

    רא"ש מסכת פסחים פרק י:מ

    יש מקשין כיון דקרא קאמר תספרו חמשים יום למה אין אנו מונין אלא תשע וארבעים יום ודוחקין לפרש הפסוק עד ממחרת השבת שהוא יום חמשים תספרו אי נמי חמשים יום אוהקרבתם דבתרי' קאי והכי קאמר עד ממחרת השבת תספרו ולא עד בכלל. חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה'. ולי נראה שאין אנו צריכין לדחוקות הללו. כיון דכתב ביה בהדיא שבעה שבועות תספר לך אין לספור יותר משבעה שבועות ומתספרו חמשים יום לא קשיא מידי שכן דרך המקרא כשמגיע המנין לסכום עשירית פחות אחת מונה אותו בחשבון עשירית ואינו משגיח על חסרון האחד. כיוצא בו כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים (בראשית מו) וכן ארבעים יכנו (דברים כה).

    To summarize: The Rosh rejects all attempts to reread the verse, and instead prefers to claim that the essence of the mitzvah is to count 7 weeks worth of days (= 49), and that the mention of 50 days accords with the general tendency of the Bible to call counts of one less than a round number by the round number (thus 49 becomes 50).

    (The real reason probably has something to do with Shavuot being the fiftieth day and therefore the experience of hag outweighing the need to count it explicitly.)